אוווי … מה אני אגיד לכם!! לא רק הילדים רצו כלב בבית אלא שגם אני תמיד רציתי , בעלי דווקא אוהב חתולים, אבל לי יש אלרגיה מהשערות שלהן, לכן החיה האידאלית להביא היא כלב…. אבל בגלל שאני כל כל חושבת על הבית ושמירה על נקיונו לא הסכמתי בכלל בהתחלה. כל הזמן נדנדו לי להביא כלב, בתוכי רציתי אבל חשבתי איפה לשים אותו, מי ינקה, הוא ייכנס לבית ויתחיל ללכלך, וכו'… עד שבעלי הפתיע את הילד הקטן ליום הולדתו עם כלב אסקי בן שבועיים, קראנו לו "רוקי", היתה שמחה מאד גדולה, נכון, אבל בתוכי הרבה מחשבות והרבה דאגות, איפה לשים אותו , האם הוא מחוסן מספיק, מה הוא יאכל, וכו' וכו' ….
בהתחלה נתנו לילד להשאיר אותו בבית, היינו נוסעים במיוחד לעשות קניות רק בשביל "רוקי", חיסנו אותו ועשינו לו ביטוח במרפאה הווטרינרית באיזור שלנו, היינו מתייעצים עם המרפאה בכל דבר, איך להרגיל אותו לדברים חשובים כמו עשיית צרכים מחוץ לבית, כי בהתחלה היתה זוועה אחת גדולה מה שהיה קורה בבית, והתחלנו לקחת אותו לאילוף כלבים ועוד…
אז תאכלס מה שרציתי לספר כאן זה שלגדל חיה בבית היא אחריות מאד גדולה שכוללת אהבה וחיבה מאד גדולה לחיה עצמה ובמיוחד כלבים, והשקעה כספית לא מעטה, לכן חשוב לפני להביא חיה הביתה לבדוק טוב ולהתייעץ אם כדאי לכם מכל הבחינות, הכלכלית, הנפשית, החברתית ובטח צריך שכולם יקחו חלק במשימה של גידול חיה ובמיוחד כלב.
כיום, "רוקי" בן 3 שנים הוא החבר הכי טוב של כל אחד מבני המשפחה ובמיוחד הילד הקטן, הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה המיוחדת שלנו.